רוברט וויטסון, יועץ עצמאי בתחום מערכות מידע, תבע את שרות המסים והמכס המלכותי וטען כי הטלת רטרואקטיבית של קנסות בגין שימוש במבנה עסקי המבוסס על שימוש בנאמנויות הרשומות באי מאן פוגעת בזכויותיו. על פי טענותיו, שלטונות המס פיספסו מספר רב של הזדמנויות להפסקת השימוש בסכימה המפעילה חברות אופשור להקטנת המיסים. כנגד, טוענים באי כוחה של המדינה כי הטלת הקנס היא חוקית ומונעת שימוש במבנה עיסקי בלתי סביר.
נציגי שלטונות המס מצביעים על העובדה כי בעזרת מבנה עיסקי אופשורי, וויטסון שילם מיסים בשיעור של 3.5% בלבד מסך הכנסותיו. אם שימוש בסכימה זו היה מתאפשר, אזי כל האזרחים הבריטיים בעלי מקצועות חופשיים היו יכולים להינות מהקטנה משמעותית ביותר בגובה המיסים שישלמו. וויטסון החל להשצמש במנה עיסקי זה משנת 2001, ושלטונות המס קונסים אותו בסכיום של 100,000 פאונד. סך כל היקף הקנסות הפוטנציאליים לכ-2500 אנשים נוספים שהשתמשו בסכימה זהה, ששווקה של ידי חברה היושבת באי מאן, עשוי להכיע לכדי 100 מיליון פאונד.
קריס ברייס, יו"ר אירגון העוסקים העצמאיים שתומך בוויטסון, הודיע כי ארגונו מתנגד נמרצות להטלת עונשים רטרואקטיביים. לדעתו, שלטונות המס הבריטיים ישבו שנים בחוסר מעשה ואילו עכשיו הם מנסים להרוויח מענישת העוסקים העצמאיים על שימוש במנים עיסקיים שהיו מותרים על פי החוק בתקופת הפעלתם.
רוברט וויטסון מתכוון לערער על פסק דינו.
